בוקר טוב ילדים! היתה זו המטפלת החדשה, צעירונת מתולתלת עם חיוך שכיסה לה חצי פנים. מי צריך עזרה להתארגן? היא שאלה.

כבר מהיום הראשון ,היא כל-כך חמודה ואנרגטית, מה זה? אנחנו רגילים שנוזפים בנו מאיימים ומענישים אותנו. מה קורה פה?!

מי רוצה שוקו חם? שוב היתה זו המלאכית החדשה. היא לא באמת בסדר, אתה יודע לחש לי דותן. למה לא? השבתי, היא נראית לי בסדר גמור. מה רע בקצת חיוביות? אנחנו בסך הכל ילדים תמימים לא אסירים. בארוחת הבוקר זה המשיך. נינה זה היה שמה, ממש יצאה מגדרה כדי לרצותנו עושה רושם שאף נהנתה לטפל בנו. די אני לא יכול יותר. רטן דותן.

היא נחמדה וטובה מידי והיא בכלל לא מכירה אותנו. כל השנה אתם מרגילים אותנו שאנו אשמים בכול ופתאום זאת עם כל הטוב וחיוכים בלי סוף! אוף, אמרתי לך שהיא לא מתאימה לחינוך היתה זו סמדר המטפלת השנייה, טוב כנראה שחייבים לשלוח אותה חזרה לסידור עבודה אמרה,התיישבה והדליקה סיגריה.

דותן החל לבכות, אורית הגננת הסתכלה עליו ופנתה לסמדר שתרגיע את הילד. בוא חמוד לא הכל קל בחיים, אמרה, הנה תראה אני רציתי לעשן בשקט ובמקום זה אני צריכה להרגיע אותך. בדיוק הסתכלתי על נינה ואני יכול להישבע שראיתי חיוך קטנטן בזווית פיה.