השמש קופחת על ראשי ללא רחם, כאילו הייתי מסמר והיא פטיש ומטרתה לתקוע אותי במקום, באדמה, ואני צמא! אני בקושי יכול לחשוב-זה דווקא יתרון, כי אם הייתי חושב אני כמעט בטוח ששום טוב לא היה יוצא מזה. אז המשכתי כאילו על אוטומט, צעד ועוד צעד, אין זה לא נגמר החרא הזה. בחיים אנילא אגיע. אבל רגע מה זה במרחק? נראה כמו מים, חיוך של אושר התפשט על פני. רגע זה נעלם. היי מה זה? איפה אתם מים? שוב הופיע אותו חיזיון תעתועים שמתגלה לאנשים במדבר,פאטה-מורגנה, נשמע כמו שם של בדואית דשנה, מתהלכת עם כד מים על ראשה…

שמעתי סיפורים על זה ואף-פעם לא האמנתי שלי זה יכול לקרות. תיכף גם יבואו הקולות. שמעתי מאיזה חבר פעם שבאיזה טרק במדבר ראה דברים וגם שמע דברים. אבל הוא היה סטלן. זה הגיוני שסטלן יראה וישמע דברים. אבל אני סחי כבר איזה 20 שנה אז מאיפה לי כל דמיונות השווא האלו? אני צמא! גרוני ניחר! אף-פעם לא הייתי כל-כך צמא,בחיים!

ואז שמעתי קול מוכר. לא הגיוני שפה במדבר באמצע הפאקינג שומקום הזה, דווקא פה אשמע את השיר המעצבן הזה של הברסלבים...והנה גם הוואן שלהם.

אז כנראה שיש אלוהים!